למרות שבחרתי כינוי "לא מייצג " , במובן שלא מאפשר לגולש לזהות אותי ,ברשת החברתית "פייסבוק ". בכל זאת ,כמעט כל יום , מפתיעה אותי בקשת חברות של אחד מהתלמידים שלי , בדף הפייסבוק שלי. ואני מייד לוחצת על "לא עכשיו".
ולא מרשה לעצמי ללחוץ על "סרב" , כי פשוט אף פעם , לא איכזבתי את תלמידיי , ואף פעם לא סירבתי להצעת (העמקת קשר) איתם.
אני , המורה שנחשבת לכתובת הנכונה לכל תלמידיה , ושמגדירה את עצמה כ"המחבקת" לכל תלמיד ותלמידה , פתאום חדלתי מלהיות כזאת ברשת. והנושא התחיל לעורר אצלי הרבה תהיות ומחשבות , האם אני נמנעת מלאשר בקשת החברות , מאחר ואני "מפחדת" לאבד את מעמדי בחיים האמיתיים? או אולי אני עושה זאת , כי אני עדיין לא מרגישה "בשלה" , ולא מפגינה שליטה בנושאים טכניים וטכנולוגיים כמו שחשבתי? .
האם התלמיד שלי , צריך להתעדכן , להגיב , ולעשות "לייק" לסטטוסים שלי? או אולי , החיים החברתיים ברשת , הם קו אדום , שאין לחצות אותו בין מורה לתלמיד? .
הרהורים אלו ואחרים , צצו לי אחרי הבקשות החוזרות של החברות. וטרם מצאתי להם מענה , מה שאני כן בטוחה , שאני אף פעם , אבל אף פעם , לא אחדל מלהיות "החברה " בחיים האמיתיים של כל תלמידיי.
בהתחלה הייתי "קמצנית" בהוספת חברים במיוחד התלמדים או הקטנים במשפחה, אבל עכשיו לא יודעת למה זה השתנה.וגם את אולי זה ישתנה עובדה שאת מתלבטת...
השבמחקאולי את צודקת אסמא באמת , אולי עם הזמן אחליט לצרף אותם . אבל נראה לי שאני צריכה לחשוב על "האם באמת זה יוסיף משהו"?
השבמחקמה עם האיסור של משרד החינוך ?
השבמחקיסמין,
השבמחקבעולם הישן לפני כ25 שנה הקפדתי לא ללכת לסרט באותה העיר בה לימדתי, כדי שחיי הפרטיים יהיו מופרדים מחיי תלמידיי. (אגב זה לא עזר כי פגשתי אותם בתל אביב...)
בעולמנו הדברים כל כך חשופים גם ללא קבלת החברות בפייסבוק, הם יתקלו בך רק מהקשת שמך, יגיעו לבלוג, לסרטונים שהעלית לכל דבר. כך שמהבחינה הזו אין ממש התלבטות. האם את רוצה שהמייל והפייסבוק יהיו מוצפים בהרבה אינפורמציה הדורשת סינון משמעותי - זו נראית לי הבעיה.
וניהד - סליחה אבל משרד החינוך השומר בקנאות על שלטונו אינו מספיק מתקדם (עם כל הכבוד) להבין את המאה ה-21 לא בסיסמאות אלא בחיים האמיתיים.