עוקבים אחריי!

 
עוקבים אחריך? סימן שאתה חי!  
הדיון סביב מיקומן של רשתות חברתיות בעיצוב פני החברה העתידית, אינו חד כיווני וקשה להפסיקו.
טוויטר, שנחשב לרשת חברתית חינמית, שמאפשרת קריאת ושליחת מסרים קצרים (של עד 120 תווים).
עיקרון הטוויטר נלקח מרעיון המסרים של הטלפונים הסלולריים, (SMSׂ). ולכן נקרא גם THE SMS OF THE INTERNET    . המסרים שנשלחים דרך טוויטר מכונים בשפה העברית "ציוצים"  , ובשפה הערבית "תג'רידאת" או تغريدات. ובאנגלית TWEETS.
מאחר והם מגיעים וחולפים במהירות .
משתמשי טוויטר יכולים "לעקוב"  אחר חברים או אנשים מפורסמים ולראות את "הציוצים " שלהם. פעולת המעקב נקראת בשפת הטוויטר follow . אשר לפעמים המשתמש עושה מעקב אחרי מישהו, וכמובן הוא עצמו יכול להיות נעקב.
ההבדל בין טוויטר ופיסבוק לדוגמה, שאין צורך באישורו של המשתמש הנעקב לרוב, דבר שמעלה את רמת העונג של משתמשים אשר מעניין אותם מה עושה בשעה זו אליל הפופ גסטין פיפר, ובאיזה מסעדה סועדת הזמרת האהובה אליסא! ומי תהיה שותפתו של בראד ביט בסרטו העתידי!
(היום במקרה ידעתי דרך עיתון יום שישי , שקים קרדישיאן נחשבת לנעקבת הכי פופולארית עם 15.7 מיליון עוקבים!!.)
את השפעותיו של טוויטר יש לראות ברמות גבוהות של בירור, במהפכות פוליטיות, (טוויטר שירת את הנשיא אובמה במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב! ).
השפעותיו מרחיקות הלכת של טוויטר, יכלו לעקוף את הממשל האיראני ביוני 2009, בזמן שאירעו המהומות לאחר הבחירות באיראן , ומאחר שהממשלה חסמה כל ערוצי התקשורת האפשריים , ולא יכלה לחסום את טוויטר, דבר שאפשר למפגינים לתקשר עם העולם החיצוני.
ואגב, אחוז משתמשי הטוויטר נמוך בהשוואה לפיסבוק  בישראל,רק(5%)  לעומת (91%) .
והשימוש בלט במשך ההתארגנות למחאות , ותרם לההתארגנות בשטח.
חרף כוחן של רשתות חברתיות בהתארגנות מהירה להובלת שינויים, אין בכל זאת להתעלם  מהעובדה שקיימים "ציוצים" כוזבים למטרות דיכוי, כפי שנעשה באיראן ובסוריה כיום.
  

להתראות DABBLEBOARD

אתמול בערב קיבלתי הודעה במייל שלי (שזאת הייתה פתיחתה):

Dear Dabblers,
Dabbleboard will shut down on August 31st. If you have any data you'd like to keep, please login before then and download your drawings.

הכוונה לאותו אתר אליו התייחסתי באחת הרשומות הקודמות שלי (לוח שיתופי).
אני נדהמתי וניסיתי למצוא משהו בין השורות , שירמוז לזה שלא הבנתי טוב את הכוונה.! בתקווה שבאמת אולי ייסגר לתקופה מסוימת לצורך טכני וכו'. ויחזור לעבוד. אבל נדהמתי עוד יותר כשהמשכתי לקרוא את שאר מלל ההודעה שאומר:
It truly saddens us to do this. We hoped we could keep Dabbleboard alive, even though it was clear it wasn't going to be a big success. While the revenue we got was enough to pay the server bills, it was not enough for us to offer good customer service and support.

ומייד צעקתי בקול רם (למה????!), מאחר ואני התאהבתי בכלי זה ותיכננתי לעשות בו שימוש בכיתות בהן אלמד השנה.
רציתי לכתוב מייל חוזר להנהלה, ולבקש מהם לבטל את ההחלטה , כן, מודה אני בנאיביות שלי והבורות בנושאי כלכלה ובתחום העסקי. אבל, באמת כאבה לי ההודעה וההחלטה, ובאמת התחלתי לחשוב, מה צריך להיעשות בכדי להציל כלים נדירים ( הכלי הזה אכן נדיר ), כלים נדירים באמת דומים לפיסות אומנות יקרות ובעלות ערך.
תהיתי רבות אודות הטעות שעשתה אותה הנהלה באחזקת האתר, האם לא פירסמה את הכלי בצורה מספיק טובה? האם לא שיווקה את מוצרה בצורה מספקת? אבל כפי שהדגשתי, מחשבותיי אינן יכולות להגיע לסיבות טמונות אחרות, מטעמי בורות בעניינים עסקיים, פוליטיים וכו'. הזכרתי את המילה פוליטיים כי נודע לי בסוף ההודעה , שמנהל האתר ערבי בשם זוהיר. אני עקשנית בנאיביות שלי, אני עדיין בטוחה שיש בכוחנו לשמר "כלים נדירים", ולייעל אותם עוד יותר. ולנסות להסיר את המכשולים אותם מציבה חברת הכלכלה והפוליטיקה במשעולי ההצלחות של "הנדירים" מאיתנו. 

החדרת המחשבים למגזר החינוכי (צעד מסחרי או חינוכי?)

נושא הטמעת המחשבים בתוך המערכת החינוכית, צבר תאוצה רבה בעשורים האחרונים. מכיוון שהמחשבים "הונחתו" על המערכת החינוכית  מצד חברות המחשבים ומהמגזר המסחרי, טרם יכלה המערכת להשתחרר מהשליטה התעשייתית  על החינוך. בעיניי, כל עוד "מנחיתי" המחשוב הם בעלי עסקים אשר אינם עוסקים במגזר החינוכי, וכל עוד "מקבלי" המחשוב הם אנשי חינוך אשר חלק גדול מהם אינם "מומחי מחשב". מצב החינוך בארץ יישאר לקוי וטעון טיפוח.
החדרת המחשבים לחינוך הייתה מלווה בתקווה גדולה לשיפור הלמידה. דבר שעודד את המנהלים ווהמחנכים לאמץ את הטכנולוגיה ולהיעזר במחשבים שכבר קיבלו.
בד בבד  עם אי שביעות הרצון מדרכי ההוראה והצורך בשינוי המיוחל. דבר שהוביל לאימוץ המחשבים במערכת החינוך.
נשאלת פה השאלה, האם עצם החדרת המחשבים למערכת , הניב את התוצרים הרצויים?
מחנכים ואנשים רבים  מן השורה ,יסכימו לזה שטרם מומשה המהפכה שתוכל לשנות את פני החינוך, וטרם אומצה השיטה המיטבית  שדרכה יוכלו מחנכים לרתום את הטכנולוגיה לשירות הפדגוגיה.
לסיכום , השינוי המיוחל חייב להיות בשיטות הלימוד, החל מהסמינרים והמכללות להכשרת מורים, וכלה בכיתה המצומצמת בבית הספר. מאחר ואין להסתפק בהשתלמויות למורים "אחרי" החדרת המחשבים, ויש לבסס את דרכי הלמידה באופן BUILT IN אצל מחנכים וחניכים. רק אז תוכל הטכנולוגיה לשרת את הפדגוגיה ותירתם למענה.

תופעת "אין הבדל משמעותי" No significant difference

במהלך לימודי קורס "הערכת טכנולוגיות ידע" נתבקשנו לחקור תופעה מעניינת , המאפיינת מספר לא מבוטל של מחקרים בנושא תקשוב ולמידה מקוונת.
התופעה נקראת, "תופעת אין הבדל משמעותי". אשר מוצאים את הביטוי שלה במחקרים רבים ( לא רק מחקרים בתחום התקשוב).  תופעה זו נחקרה לראשונה ע"י חוקר בשם תומאס ראסל, וכללה יותר מ 400 מחקרים  שנאספו החל משנת 1928 עד היום.
המחקר אותו בחרתי לנתח ביחד עם חברות הקבוצה שלי , נקרא :

An Analysis of the Use of Virtual Delivery of Undergraduate Lectures

המחקר מתייחס לשלושה אספקטי מחקר עיקריים, שמהווים גם את שאלות המחקר, שהם:

• השפעת הלמידה הווירטואלית על תוצאות הלמידה, בהשוואה ללמידה מסורתית.
• השפעת הניסיון הטכני של לומדים על ביצועיהם בבחינות.
• השפעת אופני השימוש של הסטודנטים במערכת  על הישיגיהם במבחנים.

הסטודנטים הנחקרים היו סטודנטים לתואר ראשון בשנה השלישית , שמספרם יותר ממאה סטודנט, אשר הצטרפו לקורס ווירטואלי, שהועבר בשנים קודמות בצורה המסורתית. הסטודנטים קיבלו הרשאות לעבודה עם אתר הקורס, אשר אורגן בצורה של "אלמנטים עצמאיים", המחולקים לפי נושאים בצורה ליניארית.
בסוף הקורס שנמשך כ- 150 יום , הסטודנטים עברו מבחן מודפס בן שלוש שעות, אשר בדק הן את הבנתם את הנושא, והן מה שזכרו מהתכנים שנלמדו.
מתוצאות המחקר עלו הממצאים הבאים: * אין הבדל משמעותי בין הישגי הסטודנטים  אשר למדו בשיטה הווירטואלית , לבין אלה שלמדו בשיטה המסורתית. * אין השפעה לניסיון הטכני על הישגי הסטודנטים. * אין השפעה של אופן השימוש או תדירות השימוש במערכת על ההישגים בקורס.!


אחת הביקורות שלנו על ממצאי מחקר זה, היא אמינותו של כלי ההערכה (המבחן) ותקיפותו בהקשר זה!
ביקורת שניה היא שהשיטה שאומצה אינה נותנת מענה לשונות בין הסטודנטים, אינה מאפשרת סגנונות למידה אחרים , ומקבעת סוג מסוים של טכנולוגיה, אשר יש סיכוי שמציאת טכנולוגיה חילופית אלטרנטיבית , תוכל להביא לתוצאות שונות.
וכמובן, שלא היתה התייחסות לעמדותיהם ורגשותיהם של הסטודנטים אודות השיטה הנבחרת.