נושא הטמעת המחשבים בתוך המערכת החינוכית, צבר תאוצה רבה בעשורים האחרונים. מכיוון שהמחשבים "הונחתו" על המערכת החינוכית מצד חברות המחשבים ומהמגזר המסחרי, טרם יכלה המערכת להשתחרר מהשליטה התעשייתית על החינוך. בעיניי, כל עוד "מנחיתי" המחשוב הם בעלי עסקים אשר אינם עוסקים במגזר החינוכי, וכל עוד "מקבלי" המחשוב הם אנשי חינוך אשר חלק גדול מהם אינם "מומחי מחשב". מצב החינוך בארץ יישאר לקוי וטעון טיפוח.
החדרת המחשבים לחינוך הייתה מלווה בתקווה גדולה לשיפור הלמידה. דבר שעודד את המנהלים ווהמחנכים לאמץ את הטכנולוגיה ולהיעזר במחשבים שכבר קיבלו.
בד בבד עם אי שביעות הרצון מדרכי ההוראה והצורך בשינוי המיוחל. דבר שהוביל לאימוץ המחשבים במערכת החינוך.
נשאלת פה השאלה, האם עצם החדרת המחשבים למערכת , הניב את התוצרים הרצויים?
מחנכים ואנשים רבים מן השורה ,יסכימו לזה שטרם מומשה המהפכה שתוכל לשנות את פני החינוך, וטרם אומצה השיטה המיטבית שדרכה יוכלו מחנכים לרתום את הטכנולוגיה לשירות הפדגוגיה.
לסיכום , השינוי המיוחל חייב להיות בשיטות הלימוד, החל מהסמינרים והמכללות להכשרת מורים, וכלה בכיתה המצומצמת בבית הספר. מאחר ואין להסתפק בהשתלמויות למורים "אחרי" החדרת המחשבים, ויש לבסס את דרכי הלמידה באופן BUILT IN אצל מחנכים וחניכים. רק אז תוכל הטכנולוגיה לשרת את הפדגוגיה ותירתם למענה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה