לפני תחילת לימודיי, התרגלתי להכנס לאתרים הלימודיים השונים, להתרשם, להתפעל,ואולי למאן להמשיך בגלישה בתוך אותו אתר, מתוך "אי - אהדה" לאותו אתר. וכל התהליך הזה היה אינטואטיבי במלואו וללא שום הגדרות ברורות.
היום, השלוב של שני הקורסים בהם אני לומדת, "הערכת טכנולוגיולת ידע" ו "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות",הקנו לי בסיס מוצק יותר להערכה. החשיפה לכלים השונים והמגוונים, פרשה בפניי את האפשרות לניתוח ולהערכה, בצורה אובייקטיבית יותר. אני גם בטוחה עוד יותר, שהמשך שני הקורסים יתרום לי עוד יותר בעניין ההערכה.
הצורך של הערכת סביבת למידה מתוקשבת גבר בשנים האחרונות, מהסיבה והידע הפך להיות "נחלת כל". דבר שבעיניי מקשה עוד יותר על תהליכי ההערכה, מאחר ואין שליטה על כמות החומר, איכות החומר, וסוגי המשתמשים המזינים את האתר בחומר(תחומי העניין שלהם , הידע שלהם...) .
פתרון מאד הגיוני להתלבטות זאת, מצאו חוקרים רבים אחרי עיסוק ממושך בשאלת התוכן הרלוונטי, והמשרת את התהליך הפדגוגי. אשר הציעו כלים שונים ומגוונים, שניתן להסתמך עליהם בעת בחירת פעילות לימודית מסוימת.
קלי ושמיר, שתי חוקרות שגילו שכלי ניתוח אתרים לימודיים , אינם מתייחסים לפן הפדגוגי , אלא לעיצוב, הנוחות וההתמצאות, התוכן הברור והאבטחה. החליטו לבנות כלי הערכה "מחוון", שמיועד להוות תשתית להערכה פדגוגית לסביבות הלמידה המתוקשבות השונות והמגוונות שקיימות היום.
המחוון מתבסס על כמה מימדים:קירוב החומר לעולם הלומד-ניצול הערך הטכנולוגי.-רמת החשיבה הנדרשת.
-הכוונה לתוצרים עשירים והערכה שזורה.
קישור לסיכום המחוון:
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1443
היום, השלוב של שני הקורסים בהם אני לומדת, "הערכת טכנולוגיולת ידע" ו "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות",הקנו לי בסיס מוצק יותר להערכה. החשיפה לכלים השונים והמגוונים, פרשה בפניי את האפשרות לניתוח ולהערכה, בצורה אובייקטיבית יותר. אני גם בטוחה עוד יותר, שהמשך שני הקורסים יתרום לי עוד יותר בעניין ההערכה.
הצורך של הערכת סביבת למידה מתוקשבת גבר בשנים האחרונות, מהסיבה והידע הפך להיות "נחלת כל". דבר שבעיניי מקשה עוד יותר על תהליכי ההערכה, מאחר ואין שליטה על כמות החומר, איכות החומר, וסוגי המשתמשים המזינים את האתר בחומר(תחומי העניין שלהם , הידע שלהם...) .
פתרון מאד הגיוני להתלבטות זאת, מצאו חוקרים רבים אחרי עיסוק ממושך בשאלת התוכן הרלוונטי, והמשרת את התהליך הפדגוגי. אשר הציעו כלים שונים ומגוונים, שניתן להסתמך עליהם בעת בחירת פעילות לימודית מסוימת.
קלי ושמיר, שתי חוקרות שגילו שכלי ניתוח אתרים לימודיים , אינם מתייחסים לפן הפדגוגי , אלא לעיצוב, הנוחות וההתמצאות, התוכן הברור והאבטחה. החליטו לבנות כלי הערכה "מחוון", שמיועד להוות תשתית להערכה פדגוגית לסביבות הלמידה המתוקשבות השונות והמגוונות שקיימות היום.
המחוון מתבסס על כמה מימדים:קירוב החומר לעולם הלומד-ניצול הערך הטכנולוגי.-רמת החשיבה הנדרשת.
-הכוונה לתוצרים עשירים והערכה שזורה.
קישור לסיכום המחוון:
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1443
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה