יום שבת, 1 בספטמבר 2012

סמארטפונים , גלובליזציה וחינוך

iphone mobile, phone icon

 חדירתם של הסמארטפונים, לא נבלמה בכותלי המגזר המסחרי- עסקי, אלא שכבר רואים את ניצניה מבצבצים במערכת החינוכית .
הסמארטפונים, בני הדור השלישי +,"הנכדים " של הסלולארים הגיעו הרבה מעבר לייעודם המיוחל.
הסלולארי, שהחל לחדור לשוק בשנות השבעים, ע"י, מרטין קופר, שנחשב לממציא טכנולוגיית הסלולר. כשביצע את
השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, באמצע השדרה השישית במרכז מנהטן, לעיניהם של העוברים והשבים פעורי הפה.
היישום היחידי שהיה אז לסלולרי, הוא ביצוע שיחה, ונשאר כרכושה של השכבה העליונה בחברה.
 עד לאמצע שנות התשעים, החלו הסלולרים, להיכנס לשכבות האוכלוסיות השונות. כיום, הם נמצאים בהישג ידן של האוכלוסיות השונות.
תרומתם של הסלולרים לחברה, לכלכלה, וכדומה, הייתה רבת השפעה, המסרונים, ה-MMS, החיבור לרשת האינטרנט,
איחד קצוות רחוקות מהעולם, והפך את העולם לכפר גלובלי עוד יותר.

תחילתם של הטלפונים החכמים "סמארטפונים" הייתה בשנת 2001 , אשר שילבו בתוכם את האפשרות לביצוע שיחות , מסרונים ושאר התכונות של הסלולר, ובנוסף לזה שילבו את היכולות המתקדמות של מחשב כף היד.

בישראל נהגו לכנות את הסלולרי בשם גנרי, "פלאפון", כתוצאה מהצלחתה הרבה של החברה , שהצליחה להטמיע את "מותגה" בחברה, למרות שיש היום נטייה גם לשמות אחרות, נייד וסלולרי.

השפעותיהם החברתיות של הסמארטפונים, נבדקה במחקרים רבים.
מחקרים מסויימים הראו, שהניידים מטשטשים את הגבולות שבין הבית לבין העבודה, משפרים את רמת הסינכרון בין משימות ופעולות חברתיות, ומסייעים לשמירת קשר בין בני אדם הרחוקים זה מזה.
אין להזניח את העובדה שלממשלות ולסוכנויות  ביון רבות נעשה קל יותר לאתר, להאזין ולחדור לפרטיותו של המשתמש.
נוסף לזה, בלטה תופעה המוכרת בשם "נומופוביה", אשר מתארת האנשים החוששים מניתוק הקשר עם הנייד מכל סיבה.

בתור מורה שפוגשת מספר לא מבוטל של תלמידים ,שסמארטפונים נחשבים לחלק בלתי נפרד מחייהם.
יכולה להעיד על מאפיינים לכאן ולכאן. בהתחלה חשבתי שמדובר בעוד כלי, אשר אין לו כל תועלת ,ולא תהיה גם בעתיד.
לאחרונה גילית שטועה אני, כן, טעיתי כשהפחתתי מערך כל כך רב של כלי כל כך חזק, שהתלמידים "נדבקים" בו .
במיוחד שהוא פותח ערוץ תקשורתי עם קבוצת השווים, דרך הרשתות החברתיות ובמיוחד פייסבוק.
רק לפני כמה ימים, נפל לי האסימון,.וחשבתי לעצמי: איך לא ניצלנו עד כה את הכלי הזה ? איך הרשינו לעצמנו לפספס את ההזדמנות לסיכוי הכי גבוהה של ההגעה לתלמיד?
הרהורים אלו, גרמו לי להתחיל לחשוב על נושא זה אפילו, במחקר הפעולה שאני אמורה להגיש באחד הקורסים שלי.
כולי תקווה שכן אוכל להגיע לממצאים שיוכלו לשרת אותי בעבודתי עם תלמידים , ולשרת את תלמידיי בסלילת דרכם להצלחה.

 


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה