השימוש בסימולציות בהוראת המדעים

 

סימולציה,היא אפליקציה ממוחשבת המדמה תהליך כלשהו, ומייצגת מאפיינים מסוימים בהתנהגותה של מערכת. הסימולציה יכולה לשמש ככלי להוראה – מרחוק, ופנים אל פנים -בכיתה. בשונה מאנימציה, סימולציה מאופיינת באינטראקטיביות, הדורשת את השתתפות המשתמש, באמצעות מתן שליטה על נתונים המאפיינים את המערכת המוצגת. כמו כן, סימולציה מאופיינת במורכבות גבוהה– משולבים בה מספר אינטראקציות אפשריות כגון שליטה על מספר משתנים והצגת מגוון ייצוגים בו-זמנית )כגון: מספר זוויות להתבוננות, מספר היבטים כתוצאה מהנתונים, מבטי מיקרו , מאקרו וכו'.

לימודי מדעים , מאופיינים בדרך כלל , בקיום רעיונות מופשטים , אשר הלמידה שלהם מורכבת. לכן השימוש בסימולציות מאפשר למידה מעניינת ומגוונת מחד , והבנה עמוקה של הנושא הנלמד , מאידך.

מחקרו של שלnico rutinfsdf nico rutten  הנקרא השפעות של הדמיות מחשב בחינוך במדעים על הלמידה,הסוקר מחקר ניסויי למחצה שנערך בעשור האחרון לגבי ההשפעות של הדמיות מחשב בלימודי מדעים על הלמידה. התמקד בשתי שאלות מחקר: כיצד השימוש בהדמיות מחשב יכול לחזק את החינוך המסורתי, והאם השימוש בהדמיות מחשב הוא הטוב ביותר כדי לשפר את תהליכי הלמידה.מהמדור: הוראת המדעים הספרות שנסקרה  דרך מחקר זה ,מספקת הוכחה מוצקה לכך שהדמיות מחשב יכולות לחזק את ההוראה המסורתית, בייחוד ככל שזה נוגע לפעילויות במעבדה. אולם במהלך רוב המחקר הזה לגבי השימוש בהדמיות מחשב, החוקרים לא לקחו בחשבון את ההשפעה האפשרית של תמיכה מצד המורה, מהלך השיעור, והמקום שיש להדמיית מחשב בתכנית הלימודים.

הדבר הראשון אותו צריך מחנך לבחון, לפני שילוב סימולציה במערך ההוראה, הוא מידת התאמת ההדמיה להוראה . הערכת תרומתה להוראה, הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה טכנולוגית. חשוב להתייחס למימדים השונים בשני ההיבטים ( פדגוגי וטכנולוגי).

  בעיות אחרות וקשיים שונים, יכולים להופיע בדרך הלימוד על ידי הדמיה , שיכול להיות מצב , שתלמידים אחדים ( שלא מקבלים הנחיה מהמורה) , יתמקדו דווקא בצבעים ובצורות במקום להתמקד בעקרון המדעי. הקושי השני יכול להיווצר עקב יצירת תפיסות שגויות , תלמיד תופס את הייצוג כמו שהוא , ולא יכול לעשות את האבחנה בין ההנפשה למציאות. Wellington,2004)).

לכן , למורה יש תפקיד מאד חשוב בהנחיה ובהובלת התהליכים. ובהדגשה על שימוש מושכל בכל כלי טכנולוגי.