ולסיכום......

 והנה עוד שנה חלפה לה.. שנה גדושה בהתלבטויות, הצלחות ,לחצים ותהיות.
 תחילה נתבקשנו להתייחס ולהביע דעה לכל אשר למדנו במכללה, דרך הבלוג שפתחנו.
אז נראה לי העניין כסוג של בירוקרטיה נוספת "לדיווח". ניסיתי לכתוב בתדירות מסוימת, לפעמים יכלתי לעמוד בלוח זמנים, ולפעמים נוצרה אצלי מין הרגשה של עומס יתר, במיוחד בתקופת מבחנים ומטלות.
כרגע, ובמבט לאחור, גיליתי "עולם ומלואו", דרך הבלוג שלי, והבלוגים של עמיתיי ללימודים.
הבלוג היווה , בהרבה מקרים, מקור תיעודי לכל מה שנלמד במכללה.
אמנם, אנחנו בתור קבוצת תקשוב במכללה, הראינו אחריות ורמת שיתופיות מאד גבוהה בלימודים. נעזרנו ועזרנו אחד לשני. בין אם זה דרך הפורומים הייעודיים, או דרך קבוצת הפייסבוק הסגורה שלנו, או בכל דרך אפשרית אחרת.
אבל, גם פה, הייתה לכל אחד מאיתנו, האפשרות לביטוי מלא של דעות אישיות , פידבקים, וסימוכין.
אין להתעלם מהעובדה שברגעים מסוימים, לי אישית הייתה הרגשת לחץ אדיר, עבודות ומבחנים על הראש, מטלות שבועיות ובנוסף לכל זה, עליי לכתוב בבלוג.!
היו רגעים שאמרתי לעצמי: " אלוהים... בשביל מה??", על אחת כמה וכמה שאזלו לי הרעיונות לכתיבה.
דבר שגרם לי לפעמים לחשוב הרבה על נושא לכתיבה, (במיוחד בשבועות החופש שבהן לא למדנו נושאים חדשים).
היום, במבט לאחור, אני מסתכלת על הבלוג שלי בפליאה, אני מרגישה שייצרתי "נכס" אישי השייך לי!
נכס זה ארצה כבר לעודד את תלמידיי לאמץ , בתקווה שדרכו יוכלו לבטא את הרהורי ליבם.

פינלנד, ישראל ורפורמות בחינוך!

מקבלי החלטות במערכת החינוך הישראלית, לא חוסכים מאמץ בחיפוש אחר סוג הרפורמה, שיבטיח העלאת מעמדה של מערכת החינוך הישראלית ביחס למדינות המערב.
ניסיונות אלו לא הוכיחו תועלת עד כה, המערכת עדיין "צולעת", אחוז הנושרים מבתי ספר לא קטן, מבחני הערכה הבודקים את התלמידים כאילו הם "תלמיד אחד", עדיין קיימות ונחשבות לאבן מכשול בדרכי רבים.
מחנכים בעולם תוהים ,איך מדינה כמו פינלנד יכלה בזמן כה קצר יחסית, לרוממם את המערך החינוכי שלה לגבהים מסחררים.
מתוך עיון מהיר במחקר לקחים מפינלנד :Pasi Sahlberg. "Lessons from Finland"d, שהטיל זרקור על הגורמים להצלחה הפינית. מתברר שהסוד דווקא לפי המחבר, במורים עצמם. הרי בפינלנד, מתקבלים להוראה רק מורים מומחים ומצטיינים. ההוראה נתפסת כמקצוע נערץ  , אשר מעטים "זוכים" לעסוק בה. מתוך 20.000 מועמד ללימודי הוראה  , נבחרים רק 5000 בכל שנה. בהשוואה למצב בישראל, אשר תנאי הקבלה, והדרישות מפרחי ההוראה נחשבות כבעלות הסף הכי נמוך בהשוואה לשאר מסלולי הלימוד האקדמי(רפואה, משפטים,וכו'ׂ) . ואפילו במקרים רבים, מתקבלים מורים למערכת החינוך, למרות שאין בידם כל תעודה פורמלית לעיסוק בהוראה. (אין לשכוח שבפינלנד מורה מתחיל חייב להחזיק בידו תואר שני לפחות!!, ולגננות , אפשר להתפשר על תואר ראשון!).
 גורם שני להצלחת המערכת הפינית, הוא שאין בה מערכות דיווח בירוקרטיות, דבר שלא גורם למורים להרגיש מאוימים, ושיש עליהם פיקוח יתר.מורים בישראל יוכלו להבין משפט זה מאד טוב, במיוחד בעקבות הרפורמה החדשה שהגבירה את חובת הדיווח הבירוקרטי.

למורים בפינלנד יש אוטונומיה ואחריות לגבי תוכנית הלימודים והערכת התלמידים.והכי מעניין במערכת הפינית, שאין בה מבחני הערכת התלמיד. אחד ההסברים של פינלנד בעניין זה, שהמטרה היא לעודד למידה אישית ויצירתיות. לכן ההתקדמות האישית של התלמיד ,נשפטת לפי הישגיו האישיים והתקדמותו "בהשוואה לעצמו". וגם בעניין זה, שווה להיזכר במצב בארץ, ובמבחנים "הקולקטיביים" שאינם מבחינים בהבדלים האינדיבידואלים, ומתעלמים מהקצב האישי ומהשונות שבין הלומדים.
ארצה לסכם רשומה זאת, בהדגשת נחיצותה של "מהפכה" מהותית במערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך בארץ זקוקה לשינוי "מהשורש". צריך להחמיר בתנאי קבלה ללימודי הוראה, להדגיש את חשיבותם של הדרכות מובנות ושיטתיות.
לתת למורה אוטונומיה בהערכה , ולהחזיר למקצוע ההוראה את הכבוד הראוי לו, בכדי שיהפוך להיות קריירה בעלת ערך .






 

השימוש בסימולציות בהוראת המדעים

 

סימולציה,היא אפליקציה ממוחשבת המדמה תהליך כלשהו, ומייצגת מאפיינים מסוימים בהתנהגותה של מערכת. הסימולציה יכולה לשמש ככלי להוראה – מרחוק, ופנים אל פנים -בכיתה. בשונה מאנימציה, סימולציה מאופיינת באינטראקטיביות, הדורשת את השתתפות המשתמש, באמצעות מתן שליטה על נתונים המאפיינים את המערכת המוצגת. כמו כן, סימולציה מאופיינת במורכבות גבוהה– משולבים בה מספר אינטראקציות אפשריות כגון שליטה על מספר משתנים והצגת מגוון ייצוגים בו-זמנית )כגון: מספר זוויות להתבוננות, מספר היבטים כתוצאה מהנתונים, מבטי מיקרו , מאקרו וכו'.

לימודי מדעים , מאופיינים בדרך כלל , בקיום רעיונות מופשטים , אשר הלמידה שלהם מורכבת. לכן השימוש בסימולציות מאפשר למידה מעניינת ומגוונת מחד , והבנה עמוקה של הנושא הנלמד , מאידך.

מחקרו של שלnico rutinfsdf nico rutten  הנקרא השפעות של הדמיות מחשב בחינוך במדעים על הלמידה,הסוקר מחקר ניסויי למחצה שנערך בעשור האחרון לגבי ההשפעות של הדמיות מחשב בלימודי מדעים על הלמידה. התמקד בשתי שאלות מחקר: כיצד השימוש בהדמיות מחשב יכול לחזק את החינוך המסורתי, והאם השימוש בהדמיות מחשב הוא הטוב ביותר כדי לשפר את תהליכי הלמידה.מהמדור: הוראת המדעים הספרות שנסקרה  דרך מחקר זה ,מספקת הוכחה מוצקה לכך שהדמיות מחשב יכולות לחזק את ההוראה המסורתית, בייחוד ככל שזה נוגע לפעילויות במעבדה. אולם במהלך רוב המחקר הזה לגבי השימוש בהדמיות מחשב, החוקרים לא לקחו בחשבון את ההשפעה האפשרית של תמיכה מצד המורה, מהלך השיעור, והמקום שיש להדמיית מחשב בתכנית הלימודים.

הדבר הראשון אותו צריך מחנך לבחון, לפני שילוב סימולציה במערך ההוראה, הוא מידת התאמת ההדמיה להוראה . הערכת תרומתה להוראה, הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה טכנולוגית. חשוב להתייחס למימדים השונים בשני ההיבטים ( פדגוגי וטכנולוגי).

  בעיות אחרות וקשיים שונים, יכולים להופיע בדרך הלימוד על ידי הדמיה , שיכול להיות מצב , שתלמידים אחדים ( שלא מקבלים הנחיה מהמורה) , יתמקדו דווקא בצבעים ובצורות במקום להתמקד בעקרון המדעי. הקושי השני יכול להיווצר עקב יצירת תפיסות שגויות , תלמיד תופס את הייצוג כמו שהוא , ולא יכול לעשות את האבחנה בין ההנפשה למציאות. Wellington,2004)).

לכן , למורה יש תפקיד מאד חשוב בהנחיה ובהובלת התהליכים. ובהדגשה על שימוש מושכל בכל כלי טכנולוגי.

בלוג , למה ?

בלוג, ובעברית רשומון או יומן רשת. הוא אתר אינטרנט, אשר יוכל כותב הבלוג או (הבלוגר), לפרסם רשומות או "פוסטים" שהוא מוסיף בתדירות מסוימת .

אם הינך קורא מילים אלו, סימן שאתה נמצא בתוך בלוג. בלוג בדרך כלל, נועד להוות מפרץ לחוויות, לחדשות ולמחשבות.
בלוג זה שונה משאר הבלוגים ,מאחר והוא נועד ללוות תהליך מתמשך של למידה אישית, ולתעד חוויות ונסיונות אישיות של כותבת הבלוג.
הרבה מפורסמים מקפידים לכתוב בבלוגים אישיים, ולהביע את דעותיהם בנושאים אקטואליים שונים.
אני בתור בלוגרית שלא בחרה להיות כזאת , אלא חויבה לעשות זאת בשלב מסוים. מרגישה היום ,שאפילו אם אסיים את הלימודים, ואפילו אם זמן "החובה" תם, מרגישה ששוב ארצה להמשיך בכתיבה. ואולי אפתח עוד בלוג בשפת האם שלי.
אני גם תוהה, איך אוכל לשלב את הבלוג לצורכי הוראה/ למידה!. האם הבלוג יוכל להוסיף לחווית הלמידה אצל תלמידיי עוד ערך מוסף! מהי הדרך האפקטיבית ביותר שתוכל לרתום את הבלוג למען למידה איכותית יותר?.
אני תוהה גם, באם לחשוף את תלמידיי, ולעודד אותם להפעלת בלוג אישי משלהם! ובמקרה זה, מה התכנים שמן הראוי שידגישו? ואיזה תועלת יכול הבלוג לתת להם ?
אני בטוחה שבלוג יוכל לשפר את השפה של הכותב, ולהעלות את הדימוי העצמי , ובמיוחד אצל אלה שמרגישים בחיי היום יום, שאינם "נחשבים". אני גם חושבת שבמקרה של משימות כיתתיות, אולי ניתן ללמוד בשיתוף, להגיב לחברים, ללמוד מחוויות אישיות של האחרים...
לסיכום, נכון לעכשיו ,בלוגים אינם נחשבים לכלי עזר בתהליכי הוראה/ למידה. אבל אין לנבא מראש, שהמצב הזה אכן יישאר כך. אולי, יתגלו לאחדים מאיתנו , יתרונות וסגולות של הבלוגים ,המשרתות את תהליכי ההוראה למידה , ויעודדו שימוש בכלי זה באופן רחב יותר.

מורה מקוון

אין אני מתווכחת עם העובדה שלימודי התואר ,שאני לומדת כעת, ערערו אצלי הרבה תהיות לגבי מיקומי כמורה.
הם הרחיבו את האופקים בפניי ,ושכנעו אותי עוד יותר, באמרה שתמיד הובילה אותי,"השמיים הם הגבול".
העובדה שאנו נמצאים בעידן כה מגוון ועשיר, עידן שמתאפיין בשינויים המקבילים למהירות האור.
עובדה זאת, לטעמי , מחייבת הן את מקבלי ההחלטות והן את המחנכים , לעבור מין אדפטציה מבנית כוללת.
מורה בעידן שכזה, יימצא חסר ברירה אלא להתאים את עצמו לעושר הסובב אותו.
וכשמדובר במורה המגוון וזורם ביחד עם גל הקדמה שמאפיין את העידן הנוכחי, בוודאי יבלוט בראש הרשימה , המורה המקוון.
רבים מגדירים את המורה המקוון , כזה המשלב טקסטים דיגטליים, מפתח סביבות למידה סנכרוניות ו/או א-סינכרוניות וכו'.
לפי דעתי האישית ,לא פלא שמחקרים טרם הוכיחו את יתרונותיה של שיטת הלמידה המקוונת על שיטות אחרות.  
כל עוד אנו כמורים , ממשיכים לעסוק במישור הטכנולוגי, ומתעלמים מהפעלת השיקולים במישור הפדגוגי.
מורה מקוון טוב, הוא זה שיוכל לספק הקשר של למידה ושותפות. ולזמן סיטואציות לימודיות המעודדות את הלומד לנצל את הכלים שברשותו, ללמידה איכותית יותר.

לסיכום אשאיר אותכם עם קריקטורה של המורה המקוון !

                                       

                                             

למידה דרך משחקים

רובנו דוגלים בגיוון שיטות ודרכי הלימוד, רק אחדים מאיתנו משלבים משחקים בלמידה, והרבה פחות משוכנעים  ביעילות של הלמידה דרך משחק.
נושא המשחק אינו יליד תקופתנו, ב"ספר החוקים" מביע אפלטון את דעתו המיוחדת על תפקידו של המשחק בחיים: "מהי הדרך הטובה לחיות? את החיים צריך לחיות במשחק, לשחק משחקים מסוימים, להקריב קורבנות מסוימים, לשיר ולרקוד, וכך להיות מסוגלים לזכות בחסדי שמים. המשחק הוא שעשוע אך אינו מהווה היפוכה של הרצינות, שום שהפרט המשחק פועל ברצינות ובכובד ראש, לעיתים עד כדי מסירות ודבקות ".
משקלו של המשחק המשתלב כתוספת לדרכי למידה אחרים, הוכיח את יעילותו במקרים שונים. התלמיד דרך המשחק נחשף לדילמה או לבעיה המעוררת אצלו מוטיבציה לפתרונה. השילוב הוויזואלי מאתגר את הלומד עוד יותר. התוצרים הסופיים מעודדים את המשך הלמידה לשלבים הבאים.
רפאלי ושגב (2011) מציינים שבני אדם לומדים כמעט כל מה שחשוב באמצעות משחק: ללכת ולדבר, להסתדר עם האחר, להתנהל עם שותפים ונגד יריבים ועוד.
בעיניי, לא קל למצוא דרך למידה שתוכל להקיף מספר כה רב של מימדים מאתגרים וגורמי הצלחה. חווית הלמידה דרך המשחק ,הינה קלף המבטיח העמקה והבנה , במיוחד והלומד מעורב מעורבות מלאה בתהליך, מתמודד עם בעיות ומתכנן צעדים, ואפילו מבין את המציאות בצורה טובה יותר.
הלוואי ודרך למידה זאת תאומץ בקרב מוסדות רבים, במיוחד שאנו בשיאו של עידן הרווי באמצעי מדיה אשר מושכים את הלומד ומעסיקים אותו בחיים היומיומיים. אז אולי הגיע הזמן שהלמידה שלהם גם תהיה מרובת אמצעים מאתגרים בדומה לחייהם האמיתיים!

 

HTML לפני- אחרי!

שפת  hyper text markup language)  HTML ), היא שפת תגיות לתצוגה ועיצוב דפי אינטרנט ותוכן לתצוגה בדפדפן.
הגרסה הראשונה של HTML, הושקה  בנובמבר 1995  (ׁHTML2.0). והשפה המשיכה להשתדרג עד שהגיעה לגרסה הנוכחית .
 
אחד הקורסים שלמדתי בסמסטר זה, היה קורס שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות.
שעד לפני תחילת קורס זה, הגדרתי את עצמי כ"הכל יכול". ולהפתעתי הרבה, הנה מגיע קורס שמנוגד לכל הציפיות שלי מעצמי (לפחות בהתחלה).  ושנראה לי בהתחלה כפרק מהסדרה "X-FILES" ! .
למרות מאמציו הרבים והמבורכים של ד"ר יאיר צדוק, המרצה  הנפלא של הקורס, להבטיח את הצלחתנו המירבית בקורס.
עדיין היו רבים שעיכול הנושא נשאר קשה בשבילם., כולל אותי.
הכי מוזר בקורס זה, שהצעדים שנעשו ביחד עם המרצה, היו כה ברורים ומובנים מאליהם בשבילי. עד שאני מנסה ליישם ולבנות לבד, אני נכנסת למעגל מטושטש, מי לפני מי? מה בא אחרי..? למה ואיך..? .
ניסית להיעזר בחברים, בייעוצים אישיים של המרצה איתנו, וזה חידד אצלי כמה נקודות הבנה, ועדיין לא הגעתי למיצוי טוב יותר של הנושא. רק שיהיה ברור, ניתן יהיה להעתיק את התגיות ולבנות אותם באותה צורה ולשנות רק צבעים וכו'... רק שדבר זה אינו בא בחשבון אצלי, ואין סיכוי שאתכנן למען השגת ציון , אלא למען למידה מעמיקה שתוכל לשרת את צרכיי בעתיד.
עד שהגעתי למסקנה אחת, אם אני לא "שוחה לעומק" לא אוכל לגלות את האוצרות הטמונים לעולם!
פתחתי את כל סיכומי השיעורים, את המדריכים וכל מה שקשור לנושא. פתחתי דף ניסיון , והתחלתי לנסות, לתהות ,לשנות ולהשאיר... עד שהגעתי לתוצרים הרצויים, אמנם שטרם שלטתי שליטה מלאה בעניין, אבל גם בדברים שאנו מתמחים בהם, עדיין לא ניתן להגיד שיש סיכוי לשליטה מלאה. אבל אני בטוחה שדרך תרגול רב יותר, והקדשת זמן רב יותר, אוכל לשלוט בקלות  בנלמד. וכדי להוכיח זאת, הוספתי ציטוט מפי אלן קליי, בתוך האתר שבניתי במסגרת הקורס ,שאומר:
הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד, היא להמציא אותו...
 

למידה שיתופית

תהיתי רבות בתור מורה ומחנכת, אודות שיטות ההוראה אותן אני מאמצת. ואכן, ניסתית חלק לא רע מהן. חלק מהן התאימו לכלל הגורמים המעורבים בתהליך הלמידה הוראה, ואחרים לא הוכיחו תועלת בעניין.
המושג למידה שיתופית , אשר חדר למסדרונות החינוך, הרבה לפני כניסת האינטרנט. והתייחס לאינטראקציה בין הפרט לסביבתו. במידה שתאפשר לו לבטא את  עצמו ואת היצירתיות שלו .
בעודה נחלקת לכמה סוגים (כמו שיטת הצוותים, קבוצת הרכבה JIGSAW שיטת הלימוד ביחד וקבוצת החקר.)
תפסה שיטה זו הערכה בקרב מחנכים ותלמידים כאחד. והוכיחה היותה רבת השפעה על הרבה אספקטים, כגון, הישגים לימודיים , יחסים חברתיים ושילוב בעלי צרכים מיוחדים.
בעיניי, לשיטת לימוד זאת, יש הרבה יתרונות אשר מעשירים את תהליכי הלמידה.
חלוקת המטלות והפחתת העומס, "העשרת" שאר חברי הקבוצה ע"י כל פרט בתוכה. התפתחות מתעדכנת של הידע השיתופי ופיתוח יכולת הידברות וחשיבה ברמה גבוהה בפתרון בעיות. דבר המעלה את סיכויי הקבוצה לקבלת תוצר מיטבי ומושלם.
למרות כל יתרונותיה של שיטה זו, אין זה אומר שכל התלמידים "נהנים" מיתרונות אלו. לפעמים נוצר מצב, שתלמידים מסוימים, מרגישים תסכול הנגרם בעקבות אי התמצאותם בחומר, או אי הבנתם את ההנחיות, ובמקרה של הלמידה השיתופית של היום (המתוקשבת), בורות טכנולוגיות יכולה להוות מכשול נוסף.
והדיון סביב שיטות הוראה עדיין ממשיך, והתהייה אודות הטובות מביניהן תישאר לנצח.

סמארטפונים , גלובליזציה וחינוך

 חדירתם של הסמארטפונים, לא נבלמה בכותלי המגזר המסחרי- עסקי, אלא שכבר רואים את ניצניה מבצבצים במערכת החינוכית .
הסמארטפונים, בני הדור השלישי +,"הנכדים " של הסלולארים הגיעו הרבה מעבר לייעודם המיוחל.
הסלולארי, שהחל לחדור לשוק בשנות השבעים, ע"י, מרטין קופר, שנחשב לממציא טכנולוגיית הסלולר. כשביצע את
השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, באמצע השדרה השישית במרכז מנהטן, לעיניהם של העוברים והשבים פעורי הפה.
היישום היחידי שהיה אז לסלולרי, הוא ביצוע שיחה, ונשאר כרכושה של השכבה העליונה בחברה.
 עד לאמצע שנות התשעים, החלו הסלולרים, להיכנס לשכבות האוכלוסיות השונות. כיום, הם נמצאים בהישג ידן של האוכלוסיות השונות.
תרומתם של הסלולרים לחברה, לכלכלה, וכדומה, הייתה רבת השפעה, המסרונים, ה-MMS, החיבור לרשת האינטרנט,
איחד קצוות רחוקות מהעולם, והפך את העולם לכפר גלובלי עוד יותר.

תחילתם של הטלפונים החכמים "סמארטפונים" הייתה בשנת 2001 , אשר שילבו בתוכם את האפשרות לביצוע שיחות , מסרונים ושאר התכונות של הסלולר, ובנוסף לזה שילבו את היכולות המתקדמות של מחשב כף היד.

בישראל נהגו לכנות את הסלולרי בשם גנרי, "פלאפון", כתוצאה מהצלחתה הרבה של החברה , שהצליחה להטמיע את "מותגה" בחברה, למרות שיש היום נטייה גם לשמות אחרות, נייד וסלולרי.

השפעותיהם החברתיות של הסמארטפונים, נבדקה במחקרים רבים.
מחקרים מסויימים הראו, שהניידים מטשטשים את הגבולות שבין הבית לבין העבודה, משפרים את רמת הסינכרון בין משימות ופעולות חברתיות, ומסייעים לשמירת קשר בין בני אדם הרחוקים זה מזה.
אין להזניח את העובדה שלממשלות ולסוכנויות  ביון רבות נעשה קל יותר לאתר, להאזין ולחדור לפרטיותו של המשתמש.
נוסף לזה, בלטה תופעה המוכרת בשם "נומופוביה", אשר מתארת האנשים החוששים מניתוק הקשר עם הנייד מכל סיבה.

בתור מורה שפוגשת מספר לא מבוטל של תלמידים ,שסמארטפונים נחשבים לחלק בלתי נפרד מחייהם.
יכולה להעיד על מאפיינים לכאן ולכאן. בהתחלה חשבתי שמדובר בעוד כלי, אשר אין לו כל תועלת ,ולא תהיה גם בעתיד.
לאחרונה גילית שטועה אני, כן, טעיתי כשהפחתתי מערך כל כך רב של כלי כל כך חזק, שהתלמידים "נדבקים" בו .
במיוחד שהוא פותח ערוץ תקשורתי עם קבוצת השווים, דרך הרשתות החברתיות ובמיוחד פייסבוק.
רק לפני כמה ימים, נפל לי האסימון,.וחשבתי לעצמי: איך לא ניצלנו עד כה את הכלי הזה ? איך הרשינו לעצמנו לפספס את ההזדמנות לסיכוי הכי גבוהה של ההגעה לתלמיד?
הרהורים אלו, גרמו לי להתחיל לחשוב על נושא זה אפילו, במחקר הפעולה שאני אמורה להגיש באחד הקורסים שלי.
כולי תקווה שכן אוכל להגיע לממצאים שיוכלו לשרת אותי בעבודתי עם תלמידים , ולשרת את תלמידיי בסלילת דרכם להצלחה.

 

 

עוקבים אחריי!

 
עוקבים אחריך? סימן שאתה חי!  
הדיון סביב מיקומן של רשתות חברתיות בעיצוב פני החברה העתידית, אינו חד כיווני וקשה להפסיקו.
טוויטר, שנחשב לרשת חברתית חינמית, שמאפשרת קריאת ושליחת מסרים קצרים (של עד 120 תווים).
עיקרון הטוויטר נלקח מרעיון המסרים של הטלפונים הסלולריים, (SMSׂ). ולכן נקרא גם THE SMS OF THE INTERNET    . המסרים שנשלחים דרך טוויטר מכונים בשפה העברית "ציוצים"  , ובשפה הערבית "תג'רידאת" או تغريدات. ובאנגלית TWEETS.
מאחר והם מגיעים וחולפים במהירות .
משתמשי טוויטר יכולים "לעקוב"  אחר חברים או אנשים מפורסמים ולראות את "הציוצים " שלהם. פעולת המעקב נקראת בשפת הטוויטר follow . אשר לפעמים המשתמש עושה מעקב אחרי מישהו, וכמובן הוא עצמו יכול להיות נעקב.
ההבדל בין טוויטר ופיסבוק לדוגמה, שאין צורך באישורו של המשתמש הנעקב לרוב, דבר שמעלה את רמת העונג של משתמשים אשר מעניין אותם מה עושה בשעה זו אליל הפופ גסטין פיפר, ובאיזה מסעדה סועדת הזמרת האהובה אליסא! ומי תהיה שותפתו של בראד ביט בסרטו העתידי!
(היום במקרה ידעתי דרך עיתון יום שישי , שקים קרדישיאן נחשבת לנעקבת הכי פופולארית עם 15.7 מיליון עוקבים!!.)
את השפעותיו של טוויטר יש לראות ברמות גבוהות של בירור, במהפכות פוליטיות, (טוויטר שירת את הנשיא אובמה במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב! ).
השפעותיו מרחיקות הלכת של טוויטר, יכלו לעקוף את הממשל האיראני ביוני 2009, בזמן שאירעו המהומות לאחר הבחירות באיראן , ומאחר שהממשלה חסמה כל ערוצי התקשורת האפשריים , ולא יכלה לחסום את טוויטר, דבר שאפשר למפגינים לתקשר עם העולם החיצוני.
ואגב, אחוז משתמשי הטוויטר נמוך בהשוואה לפיסבוק  בישראל,רק(5%)  לעומת (91%) .
והשימוש בלט במשך ההתארגנות למחאות , ותרם לההתארגנות בשטח.
חרף כוחן של רשתות חברתיות בהתארגנות מהירה להובלת שינויים, אין בכל זאת להתעלם  מהעובדה שקיימים "ציוצים" כוזבים למטרות דיכוי, כפי שנעשה באיראן ובסוריה כיום.
  

להתראות DABBLEBOARD

אתמול בערב קיבלתי הודעה במייל שלי (שזאת הייתה פתיחתה):

Dear Dabblers,
Dabbleboard will shut down on August 31st. If you have any data you'd like to keep, please login before then and download your drawings.

הכוונה לאותו אתר אליו התייחסתי באחת הרשומות הקודמות שלי (לוח שיתופי).
אני נדהמתי וניסיתי למצוא משהו בין השורות , שירמוז לזה שלא הבנתי טוב את הכוונה.! בתקווה שבאמת אולי ייסגר לתקופה מסוימת לצורך טכני וכו'. ויחזור לעבוד. אבל נדהמתי עוד יותר כשהמשכתי לקרוא את שאר מלל ההודעה שאומר:
It truly saddens us to do this. We hoped we could keep Dabbleboard alive, even though it was clear it wasn't going to be a big success. While the revenue we got was enough to pay the server bills, it was not enough for us to offer good customer service and support.

ומייד צעקתי בקול רם (למה????!), מאחר ואני התאהבתי בכלי זה ותיכננתי לעשות בו שימוש בכיתות בהן אלמד השנה.
רציתי לכתוב מייל חוזר להנהלה, ולבקש מהם לבטל את ההחלטה , כן, מודה אני בנאיביות שלי והבורות בנושאי כלכלה ובתחום העסקי. אבל, באמת כאבה לי ההודעה וההחלטה, ובאמת התחלתי לחשוב, מה צריך להיעשות בכדי להציל כלים נדירים ( הכלי הזה אכן נדיר ), כלים נדירים באמת דומים לפיסות אומנות יקרות ובעלות ערך.
תהיתי רבות אודות הטעות שעשתה אותה הנהלה באחזקת האתר, האם לא פירסמה את הכלי בצורה מספיק טובה? האם לא שיווקה את מוצרה בצורה מספקת? אבל כפי שהדגשתי, מחשבותיי אינן יכולות להגיע לסיבות טמונות אחרות, מטעמי בורות בעניינים עסקיים, פוליטיים וכו'. הזכרתי את המילה פוליטיים כי נודע לי בסוף ההודעה , שמנהל האתר ערבי בשם זוהיר. אני עקשנית בנאיביות שלי, אני עדיין בטוחה שיש בכוחנו לשמר "כלים נדירים", ולייעל אותם עוד יותר. ולנסות להסיר את המכשולים אותם מציבה חברת הכלכלה והפוליטיקה במשעולי ההצלחות של "הנדירים" מאיתנו. 

החדרת המחשבים למגזר החינוכי (צעד מסחרי או חינוכי?)

נושא הטמעת המחשבים בתוך המערכת החינוכית, צבר תאוצה רבה בעשורים האחרונים. מכיוון שהמחשבים "הונחתו" על המערכת החינוכית  מצד חברות המחשבים ומהמגזר המסחרי, טרם יכלה המערכת להשתחרר מהשליטה התעשייתית  על החינוך. בעיניי, כל עוד "מנחיתי" המחשוב הם בעלי עסקים אשר אינם עוסקים במגזר החינוכי, וכל עוד "מקבלי" המחשוב הם אנשי חינוך אשר חלק גדול מהם אינם "מומחי מחשב". מצב החינוך בארץ יישאר לקוי וטעון טיפוח.
החדרת המחשבים לחינוך הייתה מלווה בתקווה גדולה לשיפור הלמידה. דבר שעודד את המנהלים ווהמחנכים לאמץ את הטכנולוגיה ולהיעזר במחשבים שכבר קיבלו.
בד בבד  עם אי שביעות הרצון מדרכי ההוראה והצורך בשינוי המיוחל. דבר שהוביל לאימוץ המחשבים במערכת החינוך.
נשאלת פה השאלה, האם עצם החדרת המחשבים למערכת , הניב את התוצרים הרצויים?
מחנכים ואנשים רבים  מן השורה ,יסכימו לזה שטרם מומשה המהפכה שתוכל לשנות את פני החינוך, וטרם אומצה השיטה המיטבית  שדרכה יוכלו מחנכים לרתום את הטכנולוגיה לשירות הפדגוגיה.
לסיכום , השינוי המיוחל חייב להיות בשיטות הלימוד, החל מהסמינרים והמכללות להכשרת מורים, וכלה בכיתה המצומצמת בבית הספר. מאחר ואין להסתפק בהשתלמויות למורים "אחרי" החדרת המחשבים, ויש לבסס את דרכי הלמידה באופן BUILT IN אצל מחנכים וחניכים. רק אז תוכל הטכנולוגיה לשרת את הפדגוגיה ותירתם למענה.

תופעת "אין הבדל משמעותי" No significant difference

במהלך לימודי קורס "הערכת טכנולוגיות ידע" נתבקשנו לחקור תופעה מעניינת , המאפיינת מספר לא מבוטל של מחקרים בנושא תקשוב ולמידה מקוונת.
התופעה נקראת, "תופעת אין הבדל משמעותי". אשר מוצאים את הביטוי שלה במחקרים רבים ( לא רק מחקרים בתחום התקשוב).  תופעה זו נחקרה לראשונה ע"י חוקר בשם תומאס ראסל, וכללה יותר מ 400 מחקרים  שנאספו החל משנת 1928 עד היום.
המחקר אותו בחרתי לנתח ביחד עם חברות הקבוצה שלי , נקרא :

An Analysis of the Use of Virtual Delivery of Undergraduate Lectures

המחקר מתייחס לשלושה אספקטי מחקר עיקריים, שמהווים גם את שאלות המחקר, שהם:

• השפעת הלמידה הווירטואלית על תוצאות הלמידה, בהשוואה ללמידה מסורתית.
• השפעת הניסיון הטכני של לומדים על ביצועיהם בבחינות.
• השפעת אופני השימוש של הסטודנטים במערכת  על הישיגיהם במבחנים.

הסטודנטים הנחקרים היו סטודנטים לתואר ראשון בשנה השלישית , שמספרם יותר ממאה סטודנט, אשר הצטרפו לקורס ווירטואלי, שהועבר בשנים קודמות בצורה המסורתית. הסטודנטים קיבלו הרשאות לעבודה עם אתר הקורס, אשר אורגן בצורה של "אלמנטים עצמאיים", המחולקים לפי נושאים בצורה ליניארית.
בסוף הקורס שנמשך כ- 150 יום , הסטודנטים עברו מבחן מודפס בן שלוש שעות, אשר בדק הן את הבנתם את הנושא, והן מה שזכרו מהתכנים שנלמדו.
מתוצאות המחקר עלו הממצאים הבאים: * אין הבדל משמעותי בין הישגי הסטודנטים  אשר למדו בשיטה הווירטואלית , לבין אלה שלמדו בשיטה המסורתית. * אין השפעה לניסיון הטכני על הישגי הסטודנטים. * אין השפעה של אופן השימוש או תדירות השימוש במערכת על ההישגים בקורס.!


אחת הביקורות שלנו על ממצאי מחקר זה, היא אמינותו של כלי ההערכה (המבחן) ותקיפותו בהקשר זה!
ביקורת שניה היא שהשיטה שאומצה אינה נותנת מענה לשונות בין הסטודנטים, אינה מאפשרת סגנונות למידה אחרים , ומקבעת סוג מסוים של טכנולוגיה, אשר יש סיכוי שמציאת טכנולוגיה חילופית אלטרנטיבית , תוכל להביא לתוצאות שונות.
וכמובן, שלא היתה התייחסות לעמדותיהם ורגשותיהם של הסטודנטים אודות השיטה הנבחרת.

שילוב סרטונים בהוראה

סרטים זה עולמם הקסום של צעירים כיום, לכן, שילוב סרטונים בהוראה יכול לתרום הרבה לתהליך הבנת הנלמד והפנמתו.
אנחנו בתור מורים, משלבים כל העת סרטונים ואנימציות בשיעורים השונים. וכמורים למדעים,
אנו משתמשים בסרטונים וסרטים בתדירות גבוהה יותר. נשאלת פה השאלה, האם אנחנו מפיקים את התועלות הרצויות מהצגת הסרטון, רק מעצם הקרנתו? או שמא צריך לבסס תהליכי למידה הבנויים על משימות משמעותיות שניתן לשלבם במהלך הצפייה , לפניה או אחריה?
פרופסור סלומון טוען, כאשר לומדים לא מקבלים הנחיה לפני הסרט, לרוב התוצאה תהיה עיבוד רדוד של המידע והשלכות קוגנטיביות נמוכות.אך כאשר המורים נותנים הנחיותלפני הצפייה בסרט, ומאפשרים לפתח דיון ולהסיק מסקנות לאחר הצפייה,הלומדים ערים יותר למסרים נוספים ומפתחים רעיונות מעמיקים.

סרטון יכול להשתלב במערך השיעור בכל אחד מהשלבים, תחילתו, אמצע השיעור, או בסיכומו.
מה שכן הוכח, שסרטון שאינו מבוסס על הנחיות מראש, או על משימות מראש, לא יבטיח תהליך למידה מיטבי.
לדעתי,סרטון טוב, הוא סרטון המאפשר ללומד לתהות ולחשוב עוד יותר אודות הנלמד, ובספיקטרום רחב יותר.
סרטון המעורר אצל הלומד סקרנות לשאול שאלות ולדעת יותר.
בשבילי, כל עוד אני פוגשת במסדרונות בית הספר ,תלמיד שרץ לקראתי, במיוחד כדי לספר לי על סרטון דומה לזה שהקרנתי בשיעור האחרון, ושהוא בעצמו חיפש וצפה, וככל שאני רואה את הברק בעיניים שלו מרוב התלהבות, אני
נוטה להאמין בהשפעתם של סרטונים אלה על תהליכי הלמידה וטיבם.

תוכנית התקשוב בישראל

את חקר נושא מדיניות התקשוב במדינות שונות, נתבקשנו לבצע במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב " . נוכחנו לגלות סוגי מדיניות שונות, ואינטרסים שונים למדינות העולם (מפותחות ומתפתחות). עמדנו על מקור השינוי בתוכניות, והתוצאות של השינוי.

בפוסט זה אתייחס למדיניות התקשוב של ישראל, אשר מצהירה שהצורך בהטמעת התקשוב:

 

"לא נועד רק לתרום לתלמידים כפרטים אלא גם לסייע להעצמת מדינת ישראל מהבחינה הכלכלית - למשל באמצעות חיזוק יכולתה להתחרות במדינות אחרות בשווקים הגלובליים - וכן לאפשר לתושביה להעשיר את קשריהם החברתיים והתרבותיים." מתוך דו"ח מבקר המדינה .

המחקרים השונים מעידים על עלייה , הן במספר המשתמשים והן במספר המחשבים המוקצים לבתי נספר.

אבל מצביעים על מיקומה  "הלא מתקדם" של ישראל מבחינת "מחשוב" בתי הספר שלה , ביחס לעולם המערבי.

ממצאי דוח מבקר המדינה, מלמדים שבבתי הספר בארץ יש עמדת מחשב אחת בממוצע לתריסר תלמידים. בכ-60% מבתי הספר בישראל מספר עמדות המחשב שעומדות לרשות התלמידים יחסית למספר התלמידים, קטן מהממוצע הארצי; בכמחצית מבתי הספר יש עמדת מחשב אחת בלבד בממוצע ל-20 תלמידים ויותר עד לכדי העדר מחשבים לתלמידים; כשליש מבתי הספר בישראל אינם מצוידים כלל בעמדות מחשב לתלמידים. תוצאות של מחקרים בין-לאומיים שנעשו בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת העלו כי היקף ההצטיידות של בתי הספר בישראל במחשבים בהשוואה למספר התלמידים שלומדים בהם קטן לעומת היחס הממוצע במדינות המפותחות.

אשר ההבדלים מתעצמים בין המגזרים השונים, המגזר החרדי לדוגמא אינו מעוניין בשילוב המחשב בכלל, ובמגזר הערבי היחס בין מספר התלמידים למספר עמדות המחשבים הוא 1:12 .

אפילו המספר הזה לפי דעתי, אינו משקף  את המציאות, בתור מישהי שעבדה כמטמיעת תקשוב בבתי ספר ערביים למשך שנתיים רצופות, יכולה להעיד על מספר תלמידים גבוה יותר ממה שהוזכר(יחס מספר תלמידים למספר עמדות). נקח לדוגמא את בית הספר בו אני עובדת, ו(יש לזכור שאותו בית ספר קיבל את המחשבים בתרומה מאנשים מהעיר, ויש גם לזכור שמצב בית ספרי נחשב ל"מעולה" יחסית לשאר בתי הספר במגזר).

יש לזכור גם , שבית ספר זה נמצא במרכז הארץ , נחשב לאחד מהמובילים בעיר, ומקבל תמיכה ותרומה לוקלית כל הזמן  מנכבדי העיר !

אותו בית ספר מונה 600 תלמידים, המשרתים אותם 20 מחשב (בתוך מעבדת המחשבים) , ועוד 5 מחשבים המפוזרים בין חדרי השיעורים הפרטניים והמעבדה! דבר זה משנה את הערכים בצורה מאד משמעותית בעיניי. על אחת כמה וכמה, כשמדובר בבתי ספר אחרים שנכנסתי אליהם , שאפילו את הקירות למעבדת מחשבים לא היה להם.

אני בטוחה שישנם בתי ספר במגזר היהודי, שטרם הגיעו למספרים המדווחים גם הם.

אז אולי באמת הגיע הזמן להתעדכן בצורה מעמיקה יותר אודות מצבנו החינוכי, ולהפסיק לבנות השערות חסרות כל רקע ותשתית מציאותית.

 

הערכת סביבות למידה מתוקשבות

לפני תחילת לימודיי, התרגלתי להכנס לאתרים הלימודיים השונים, להתרשם, להתפעל,ואולי למאן להמשיך בגלישה בתוך אותו אתר, מתוך "אי - אהדה" לאותו אתר. וכל התהליך הזה היה אינטואטיבי  במלואו וללא שום הגדרות ברורות.
היום, השלוב של שני הקורסים בהם אני לומדת,  "הערכת טכנולוגיולת ידע" ו "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות",הקנו לי בסיס מוצק יותר להערכה. החשיפה לכלים השונים והמגוונים, פרשה בפניי את האפשרות לניתוח ולהערכה, בצורה אובייקטיבית יותר. אני גם בטוחה עוד יותר, שהמשך שני הקורסים יתרום לי עוד יותר בעניין ההערכה.


הצורך של הערכת סביבת למידה מתוקשבת גבר בשנים האחרונות, מהסיבה והידע הפך להיות "נחלת כל". דבר שבעיניי מקשה עוד יותר על תהליכי ההערכה, מאחר ואין שליטה על כמות החומר, איכות החומר, וסוגי המשתמשים המזינים את האתר בחומר(תחומי העניין שלהם , הידע שלהם...) .
פתרון מאד הגיוני להתלבטות זאת, מצאו חוקרים רבים אחרי עיסוק ממושך בשאלת התוכן הרלוונטי, והמשרת את התהליך הפדגוגי. אשר הציעו כלים שונים ומגוונים, שניתן להסתמך עליהם בעת בחירת פעילות לימודית מסוימת.
 קלי ושמיר,  שתי חוקרות שגילו שכלי ניתוח אתרים לימודיים , אינם מתייחסים לפן הפדגוגי , אלא לעיצוב, הנוחות וההתמצאות, התוכן הברור והאבטחה.  החליטו לבנות כלי הערכה "מחוון", שמיועד להוות תשתית להערכה פדגוגית לסביבות הלמידה המתוקשבות השונות והמגוונות שקיימות היום. 

המחוון מתבסס על כמה מימדים:קירוב החומר לעולם הלומד-ניצול הערך הטכנולוגי.-רמת החשיבה הנדרשת.
-הכוונה לתוצרים עשירים והערכה שזורה.

קישור לסיכום המחוון:
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1443

כלים מתוקשבים -לוח שיתופי

הכלי אותו אציג כאן , הוא כלי מיוחד , מעניין ולא שיגרתי. הכלי נקרא    Dabbleboard.

dabbleboard הוא אתר אינטרנט המספק פלטפורמה ייחודית המאפשרת ליצור Whiteboards אלקטרוניים, בקלות, במהירות ובחינם דרך הדפדפן.

יתרונותיו הבולטים

Dabbleboard  מספק כמה יתרונות ייחודיים על פני לוחות רגילים:

• אין צורך להתקין תוכנה כלשהי על המחשב. הכל נעשה דרך הדפדפן.

·         מאפשר לשרטט כמות שרטוטים בלתי מוגבלת, ולערוך במקביל עם מספר לא מוגבל של יוצרים נוספים הרשומים במערכת. אפשר גם לייצא כתמונה על מנת להשתמש בתוצר כמסמך בכל מקום שנדרש.

•  Dabbleboardמציע אפשרות לשיתוף מקוון עם גולשים אחרים ברשת בלוח שעליו המשתמש עובד. ניתן להציג את הנעשה על הלוח למשתמשים אחרים וגם לשוחח איתם בצ'ט.
  • באתר מגוון כלים מוכנים לסרטוט מהיר על הלוח. אלו כוללים, בין השאר, אפשרות מהירה להוספת חצים, תמונות וסמלים שונים.
  • כמו כן, ניתן לשמור כל לוח כתמונה למחשב.
  Dabbleboard  מספק פתרון מצוין לכל מי שמשתמש בלוחות אלקטרוניים, ללימודים, עבודה וכדומה.
  ניתן לשלב במהירות את הסרטוטים שעל הלוח גם באתרי האינטרנט.

  Dabbleboard מאפשר לחולל קוד Embed לכל לוח שיוצרים, אותו ניתן להטמיע אחר כך בדפים אחרים באינטרנט.                                                                 מתוך-            pcon.co.il

צילום מסך של הכלי -

הקישור לכלי :

http://www.dabbleboard.com/draw

אינטרנט ? בשום פנים לא!

חלקנו הופתענו בתקופה האחרונה , כשנודע לנו על קיום זרמים המתנגדים בחריפות רבה לשימוש באינטרנט .
שקודם לכן חשבנו , שהעניין אישי ותלוי תרבות "מצומצמת" , כמו משפחה לדוגמה . אבל נוכחנו לגלות , שקיימים ארגונים שלמים , שמתנגדים לשימוש באינטרנט . ראינו את ההמונים  "עשרות אלפים " ,מגיעים לאצטדיון ומוחים נגד כלי זה.
שלפי טענתם , נחשב לכלי הרס וחורבן , מה שכן התירו לשימוש בו , הוא רק  צורכי סחר למיניהם !.
אותי אישית מאד עניינה הכתבה , למרות שקודם חשבתי שאין מצב שהמונים יתארגנו ויגבשו את אותה דעה לגבי נושא זה 
"אפילו בלי לתת לנשים את הבמה להגיב , מאחר והמערך הזכרי האחראי על המחאה , השאיר אותן בבית" .
אני בטוחה שתופעה זאת קיימת גם בהרבה פלגים בסקטורים השונים ,ובדתות השונות. בעקבות זאת , אני תהיתי רבות , לגבי יכולת ההתמודדות  של אנשים אלה עם העולם החיצון . האם באמת כך נוכל להגן על ילדינו ? האם מי שאינו מתחבר לאינטרנט מהבית , אומנם לא חשוף לאינטרנט במקום אחר? האם אני כהורה , חייב להיות מוטרד מהסכנות האורבות לילדים "וגם למבוגרים" ברשת , בלי לנסות למצוא דרך מוצא שתווסת את דאגתי? האם מה שאנו שומעים כמעט כל יום לגבי מקרי הניצול למיניהם , אכן מצדיק את המהומות כנגד הרשת ? האם יהיה אפשרי לוותר על כלי זה , ולחזור לעידן העט והנייר ? 
שאלות רבות עלו בדעתי בעקבות אירועים אלה . ואני לא חושבת שהתשובה עליהן , תהיה קלה ומיידית . 
מה שאני כן בטוחה , זה שדרך שמגיעים אליה בעידן שלנו , מתאפיינת בזה שאין לה אף פעם "פניית פרסה" אחורה. אבל תמיד יש בה את הצמתים , התמרורים , ושני הכיוונים. 
לכן , אמרו החכמים , פיקח יודע לצאת מבעיות , שחכם אפילו לא נכנס אליהם. 


משאירה אותכם עם השיר הנחמד של רופנזל " אין אינטרנט".

תלמיד או חבר בפייסבוק?

למרות שבחרתי כינוי "לא מייצג " , במובן שלא מאפשר לגולש לזהות אותי ,ברשת החברתית "פייסבוק ". בכל זאת ,כמעט כל יום , מפתיעה אותי בקשת חברות של אחד מהתלמידים שלי , בדף הפייסבוק שלי. ואני מייד לוחצת על "לא עכשיו".
ולא מרשה לעצמי ללחוץ על "סרב" , כי פשוט אף פעם , לא איכזבתי את תלמידיי , ואף פעם לא סירבתי להצעת (העמקת קשר) איתם.
אני , המורה שנחשבת לכתובת הנכונה לכל תלמידיה , ושמגדירה את עצמה כ"המחבקת" לכל תלמיד ותלמידה , פתאום חדלתי מלהיות כזאת ברשת. והנושא התחיל לעורר אצלי הרבה תהיות ומחשבות , האם אני נמנעת מלאשר בקשת החברות , מאחר ואני "מפחדת" לאבד את מעמדי בחיים האמיתיים? או אולי אני עושה זאת , כי אני עדיין לא מרגישה "בשלה" , ולא מפגינה שליטה בנושאים טכניים וטכנולוגיים כמו שחשבתי? .
האם התלמיד שלי , צריך להתעדכן , להגיב , ולעשות "לייק" לסטטוסים שלי? או אולי , החיים החברתיים ברשת , הם קו אדום , שאין לחצות אותו בין מורה לתלמיד?  .
הרהורים אלו ואחרים , צצו לי אחרי הבקשות החוזרות של החברות. וטרם מצאתי להם מענה , מה שאני כן בטוחה , שאני אף פעם , אבל אף פעם , לא אחדל מלהיות "החברה " בחיים האמיתיים של כל תלמידיי.

למידה מרחוק - למי?

המושג למידה מרחוק , התפשט בעשור האחרון בהרבה מסגרות אקדמיות , אוניברסיטאות , מכללות ואפילו בתי ספר . למידה מרחוק היא שיטת לימוד , המקשרת בין מורה ותלמיד ,אשר מרוחקים פיסית  זה מזה, (מבחינת המיקום וגם הזמן) .

נושא זה עורר (לפחות  אצלי!), הרבה שאלות ,  כגון: האם שיטה זו יכולה להוסיף לתהליך הלמידה באמת (האם היא אפקטיבית באמת?) . האם למידה מסוג זה מתאימה לכלל הלומדים? האם צפוייה עלייה בהישגי הלומדים בשיטה זו? האם יהיה קל להעריך את הלומד בשיטה זו? ... ושאלות אחרות רבות.

למרות שאני שייכת לאסכולת הדוגלים בחשיבות התקשוב , וממאנת להמעיט מערך הטכנולוגיות בחיינו.

בכל זאת אני תוהה לגבי נושא ההבדלים האישיים של הלומדים , מאחר ואנחנו כמורים , מודעים לסגנונות הלמידה הרבים  , בשיטת הלימודים הקלאסית . על אחת כמה וכמה , כשמדובר בלמידה מרחוק.
אחד המחקרים אותו סרקתי  בקצרה לפני זמן מה , היה מחקרם של נחמה שני ודר' רפי נחמיאס , שבדק את הקשר בין הצלחתם של תלמידי כתות ח-ט בקורס וירטואלי , לבין סגנונות החשיבה השונים שלהם. מתוצאות המחקר התברר , ששיטת למידה זו , מתאימה לתלמידים בעלי סגנונות חשיבה מסויימים  (בעלי חשיבה ליברלית , וגם בעלי חשיבה מופנמת במקרה זה), וגם שיש להם ניסיון בטכנולוגיות ובסביבות מתוקשבות.
תוצאות המחקר האלו , לא ממש הפתיעו אותי , בתור מורה שכבר לימדה "שיעורים מקוונים" , וגם בתור סטודנטית שעברה קורסי למידה מרחוק במתכונת מלאה. אני תמיד חשבתי ששיטת לימוד זאת לא התאימה לכל תלמיד , אבל כאן אני חייבת לשתף אתכם בשאלה אחרונה , האם בשיטה הקלאסית של הלמידה , תמיד כל התלמידים הצליחו ? האם יש באמת שיטת לימוד , שתתאים לכל תלמיד בעולם?  

אני עדיין חושבת , שלא משנה על איזה דרך למידה אנו מטילים את הזרקור , אנו תמיד נמצא  בין התלמידים ,אחדים שמצליחים יותר , ואחרים שמצליחים פחות . 
אז אולי אנחנו צריכים להבין שאין שיטה טובה יותר ,  אלא להבין שהיא לא צריכה להיות האחת והיחידה.

תקשוב

ברוב הנסיבות ,בהן אני נפגשת עם חברים מהמגזר היהודי , ובהתייחסנו לנושא התקשוב בארץ , אני תמיד נשאלת אותה שאלה : האם גם אצלכם (הכוונה למגזר הערבי) , הילדים מבלים זמן רב מול המחשב ? שקועים בפייסבוק , בבלוגים , במשחקים שונים ,וכו'. ואני נהגתי לחייך בסבלנות בהתחלה ולענות דרך שאלות כמו : הבן שלך אוהב פיצה ו(פאסט פוד)? הבן שלך מעודד נבחרת כדורגל , אולי את מייסי , או רונלדו ? ואולי הבת שלך מעריצה את "האליל" ג'סטין ביבר ? אם במקרה זה התשובות כמעט לרוב דומות, אז מה ימנע מהן להיות דומות בנושא התקשוב והקשר למחשב? .
העידן בו נולדו הילדים שלנו , הוא עידן שונה מאד מזה שבו חיינו. התינוק בן כמה החודשים , שמנסה להזיז את התמונות 
ממסך הסמארטפון , בעזרת האצבע הקטנה שלו . לא תהיה לו שום ברירה אחרת , אלא להיות מעורב בכל המתרחש סביבו , (שאלה בעצם הם החיים שלו).
היום כבר , למדתי להשיב לחבריי השואלים , בצורה שונה , דרך קטע הווידאו הזה , שאני מצרפת , שאני קודם מראה את הווידאו , ואחר כך מגלה מי זה שמדבר בתוך הווידאו.
תיהנו גם אתם , ובינתיים  אגלה לכם שהקריין בסרטון , הוא בסך הכל בן 14 . (שהוא במקרה גם הבן שלי, שאגב גיליתי במקרה את הסרטון  שלו !)

וויב 3

וויב 3 הדור הבא

סרטון המתאר את התחזית העתידית של הדור הבא ברשת.

מטרת הבלוג

בלוג זה מיועד לצרכי למידה, המשרתים אותי ואת עמיתיי הלומדים במסגרת התואר השני ,במגמת תקשוב ולמידה .
מטרת הבלוג להיות מקום להתלבטויות ,למחשבות  אישיות אודות הנלמד , ובמה להצגת רעיונות ופידבקים על תהליכי למידה בהקשר של תקשוב.